ירדן הלפרין
0526018484
העבודה מנסה לייצר מעין קפסולת זמן ומבקשת לדחוס בו זמנית את העבר, ההווה והעתיד. אחותי ואני יוצאות לצלם בעקבות העבר המשפחתי והלאומי, מתעדות רגע על ציר הזמן, ועושות שימוש באסתטיקה פרפורמטיבית עתידנית.
העבודה מתרחשת במצפור מואב בערד, בו ממוקם הפסל הסביבתי שתוכנן ע"י יגאל תומרקין. הפסל, שתוכנן בשנות ה-60 מסמל את השפה האסתטית של התקופה: בטון חשוף וצורות גיאומטריות מופשטות שיוצרות אסמבלאז' סביבתי. מרבים לתאר את הפסל כמייצגה נוכחות ישראלית בנקודת המפגש הגיאוגרפית עם ירדן. השינויים הפוליטיים שעברה מדינת ישראל מאז, הפכו את הפסל ואת העיר לרוח רפאים של הנוכחות הישראלית באזור.
הכוריאוגרפיה בעבודה עוסקת באופן בו גוף מנכיח עצמו בתוך ולצד מבנה קיים, ובכך ממזג את הזיכרון האישי בתוך מרחב ציבורי ודרך זיכרון קולקטיבי.
האקט הפרפורמטיבי נכשל בניסיון לייצר התכתבות עם האתוס והפאתוס של האתר ומשתמש בשפה של תיאטרון אבסורד.
