יעל אור-לי

פרויקט הגמר שלי מתמקד בקהילת "העבריים" מדימונה. מזה זמן שאני מצלמת את אנשי הכפר, בכוונה להבין את מורכבות הקשר שבין אורך חיי הקהילה לארגון סביבתם האישית. כל זאת מתוך עניין אישי בללמוד ולהכיר תרבויות וצורות חיים השונות מהנורמה הישראלית. בדרך של חיפוש הגעתי אל קהילת "העבריים" הייחודית בנוף ארצנו.
הקהילה היא קבוצה דתית קטנה, המונה כשלושת אלפים איש. רוב חבריה חיים בקהילה שיתופית בעיר דימונה, אך ישנן גם קהילות קטנות שלהם ביישובים ערד, טבריה ומצפה רמון בישראל וכן בארצות הברית. הקבוצה נוסדה בשיקגו על ידי פועל פלדה נוצרי בפטיסטי בשם בן קרטר, אשר שינה את שמו לבן-עמי בן ישראל עם הגעתו לישראל ב-1969. הרקע להקמת הקבוצה היה תחושת הזדהות שחשו נוצרים אדוקים מהציבור האפרו-אמריקאי עם סיפור יציאת מצרים של בני ישראל.
הקשר שלי אל הקהילה נרקם לאיטו במהלך הפרויקט. זו קהילה סגורה שלא קל להיכנס לתוכה, ואף עכשיו, כעבור זמן בחברתם אני עדיין מרגישה זרה מה שהופך את פעולת הצילום למורכבת.
הפרויקט שלי מתכתב עם מסורת הצילום האנתרופולוגי שייעודו לתעד תרבויות שונות באופן מדעי. פרקטיקה זו  מעלה אינספור שאלות אתיות וויזואליות. אף על פי כן, הצילום שלי נע על הגבול שבין דוקומנטרי למבוים. בשיטוטי בכפר אני מזהה סיטואציה ייחודית אך משהה את אקט הצילום המידי והמתעד. במקום זאת אני יוצרת קשר עם המצולם, מדובבת אותו לשיחה שבסופה משחזרת את המפגש באקט הצילומי. זהו אקט מחושב ומדויק העובד בהיגיון של צילום סטודיו.