שירי קליין נהרי
0544859485
אני מפזרת גבישי מלח מעל מבנה נטוש, מט לנפול.
האור החיוור של המגדל מקבע את הגושים המפוזרים, צורב אותם על הנייר.
בתוך הנוזל התמונה מתחילה להיבנות, לקבל חיים, לרגע נדמה שהתהליך הזה לעולם לא ייגמר,
אבל אז הוא נפסק. התמונה מופיעה לנגד עיניי, וצריך להוציא אותה מהר, לפני שתמות.
הכמיהה ליציבות בחיים היא תהליך תמידי שלא נפסק. בית, משפחה, אהבה, עבודה.
אנחנו נרגשים מהלא נודע, אך מפחדים ממנו, אנחנו רוצים לגעת בו, אך תמיד חוזרים למקום, שבאותו הרגע, נותן הרגשה בטוחה, יציבה.
בעבודותיי אני מייצרת משהו שלם מתוך מקום של אי יציבות, מתוך חיפוש מתמיד אחר היציבות אליה תמיד השתוקקתי, מתוך החוסר האישי שלי, חוסר בדמות אב.
הצילומים מודפסים בחדר החושך מתוך הכוונה לשבריריות והישתנות. כל עבודה היא ‘One Piece’, ואין אפשרות לשעתק אותה בצורה מדוייקת לחלוטין, מה שמדגיש את הארעיות שבעבודותיי.
לצילומים אלו מתלווים שני קטעי וידאו המעצימים את תחושת חוסר היציבות מצד אחד,
ומצד שני מדברים גם על המקום הבטוח והנעים- במקרה זה, בדמות אמי.
ים המוות הוא מקום בו החיים מנסים לייצר תהליך דומה לזה שבעבודתי- הטבע מנסה לייצר יציבות דרך הישתנות בלתי פוסקת של ההיסטוריה שלו. שכבות על שכבות שמראות שהכל זמני ושום דבר לא נשאר כמו שהוא לנצח.
בעבודותיי יש התחייבות לפרגמנט, מה שיוצר פרדוקס בין הרצון המתמיד לשלם, לבין מה שקיים במציאות.
