קאמי בונייה

צרוב באור

kamibug@gmail.com

0524881696

כמה רחוק צריך ללכת כדי להגיע למקום ממנו באת?
הפרויקט שלי שואב את השראתו מחיי היום יום של הצרפתים באלג'יר.  בין השנים 1830-1962 אלג'יר שנכבשה על ידי צרפת נחשבה כשטח צרפתי לכל דבר ועניין. למרות זאת הצרפתים שהגיעו לאלג'יר שמרו את התרבות, את השפה ואת הערכיים המשפחתיים והדתיים של מדינת האם. הם לא התערו באוכלוסיה ורצו לתרבת אותה אך לא להיות מושפעים ממנה. המרחק הגדול בין צרפת האירופאית לבין אלג'יר האפריקנית אפשר התפתחות של משהו חדש שנוצר מהמפגש בין מזרח למערב שבאה לידי ביטוי ביצירתו של אלבר קאמי ממנו אני מושפעת רבות בעבודה זאת.  התרבות הקולוניאליסטית אליה אני מתייחסת היא התרבות הצרפתית מורשתה של משפחת אבי, צרפתים ילידי אלג'יר ובו בזמן אני מתייחסת גם למורשתי שלי הישראלית הטעונה.
בעזרת הדימויים שאציג אני רוצה להדגיש את הניגוד בין שיגרה יום יומית לבין סבלו של הזולת שבא לידי ביטוי בדרך בה אנו מצליחים לקיים את שגרת חיינו נוכח סבלו של האחר.
האם שיגרת היום יום חסרת החשיבות לכאורה היא זו שנותנת לנו נחמה בסיסית? האם השגרה מצנזרת עבורנו את הרוע והכאוס שבמציאות על ידי מיסוך תחושתנו והפיכתנו למנותקים זה מזה?