אילנה רות כהן

פרוייקט זה מורכב ממנגנון של שחזור וטרנספורמציה. צילומים של אתרים הסטורים ואנשים מקומיים, שעניינו את הצלמים הראשונים שהגיעו לארץ הקודש במאה ה-19, מודפסים על נייר כסף בחדר חושך. בתהליך ההדפסה, מדלגים על שלב העצירה והקיבוע וטובלים את הדימויים במים מחוץ לחדר חושך. כך נוצרים דימויים כהים מאוד שממשיכים להשתנות ועתידם  להעלם. דימויים אחרים מוטבלים בשמן שרוף שממשיך לנזול לאט דרך המסגרת.
מיד עם המצאת הצילום החלו צלמים לפקוד את ארץ הקודש כחלק מהמסעות שלהם. הם צילמו את האתרים הקדושים בעיקר (אך לא רק) ואת האוכלוסייה המקומית, כאשר הצילומים שימשו לרוב לאחת משתי מטרות: להוכיח את אמינות התנ"ך או למטרות מחקריות כחלק מהרצון של המדע לחשוף ולגלות.
הפרוייקט מנסה לשחזר את אותם הצילומים מהמאה ה-19 באופנים שונים: בקומפוזיציות, בכותרות ובתהליך ההדפסה האנלוגי שגם נותן להדפסות מראה שמזכיר את הצילומים העתיקים.
השחזור המדוייק הוא בלתי אפשרי וזה בא לידי ביטוי בטרנספורמציה הפיזית והערכית של הנוף, האתרים הקדושים והדימויים עצמם. הצילומים הופכים להיות משהו אחר ממה שהם עכשיו, כפי שהמקומות ההיסטורים והקדושים, הלכאורה נצחיים, משנים את צורתם ומשמעותם במשך השנים. הטרנספורמציה שעוברות ההדפסות מדגישה את השינויים שעוברים האתרים הללו למרות שנדמה כי החשיבות הגדולה שיש להם היום הייתה כך מאז ומעולם. גם הקומפוזיציה וזווית הצילום העכשווית שונה ומדגישה את השינוים הללו.
הכותרות לקוחות מתוך האלבומים של המאה ה-19 אך עם השנה הנוכחית. השחזור הזה יוצר מתח שמדגיש את נקודת המבט האוריינטליסטית והסטריאוטיפית של הצלמים הראשונים אשר הגיעו רובם מאירופה הקולוניאליסטית.
באמצעות השחזור והטרנספורמציה, מתעסק הפרוייקט בזמן ובהשפעות שלו על הצילום ועל המבנים העתיקים. "הרגע המכריע" של הצילום מוטל בספק כפי שהמעמד הערכי והתרבותי של מקומות היסטורים מעורער.