יעל בן דוד

העבודות שלי מתעסקות בי. הציורים יצאו מתוך רישום שתמיד קודם להם, הרישום הוא חצי אוטומטי, הדימויים בוחרים את עצמם מתוך ארכיון סימנים שהם מרכיבים של עולם מקביל, תודעתי אוטיסטי, בתוכו קל לי יותר להתקיים ושם דברים כמו כאב פרטי או תשוקה חצי-רגעית מקבלים פיזיות מונומנטלית או מופשטים לבדיחה פרטית, תוך שמירה על הראשוניות שלהם, חוסר הליטוש שלהם, הילדותיות, הזעם, הרעב.