קארין וילגר
שוהה בחלל שביני לבין המחסומים שלי
זהו המקום שמשחרר אותי מהסיטואציה
אני מייצרת אינטימיות בחור השחור
שם אני רואה את העתיד בהווה המוחלט
העיניים מחליטות על הצבעים
מסננת את העולם מבעד לעקרונות האסתטיים שלי
המפגש של השניים, הוא שמייצר את התנועה
אני בתומי הלכתי, ורגלי עמדה במישור
והאינסטינקט בא לעזרתי , יותר מן התבונה
הוא חסר רגישות, אך נוגע ללב
מהלך שנוכח בחלל ריק