הדסה כהן

לסמן את ה- לא כאן.
כיצד לסמן מרחבים בהם אני לא נמצאת?
הנני עוסקת בזרות ובאפשריותה להוות עוגן ונחמה, בתוך חללים 'חסרי פונקציונליות' שעדין לא חוללו.

המוטיבציה העיקרית לעבודותי נוצרת מתוך חוויה בחלל רווי עמודים אפורים ברחוב כורש, שנועד להריסה ולהפיכה למרחב פרקטי אחר. חלל זה, שאיבד את הפרקטיות הקודמת שלו, אך מהווה חלל מעבר לתפקיד אחר, נמצא בשיא הוויתו הניטרלית. ניטרליות, כפוטנציאל הלא ממומש והאגור בצורה ההיולית שלו, והמאפשר לעבודות להפיק פעולה של סימון מירבי. בהיותי דוברת שלוש שפות, ועברית אינה שפת אמי, יוצאת אני מתוך מקום של חסר וחיפוש תמידי של טריטוריות כמעט בלתי מושגות ותרה אחר אפשרויות של סימונים על אף חוסר היכולת להתמצא ולנכס.

מתוך כך, מתחדדת תחושת זרות,
אולם כמעגנת בהביאה לי יכולת ליצור אסקפיזם בלתי פוסק,
כשהסימונים נותרים
רק כהד ויזואלי.