בוגרים יקרים,
בוגרי בצלאל: מעצבים, מעצבות, מאיירות ומאיירים, יוצרים בעולם התקשורת החזותית, התקשורת החזותית היא קסם של ממש. הביטוי והתקשורת באמצעים חזותיים הם מהלך מרתק ומופלא. אתם אלה היודעים לצעוד – מעשה להטים – בתלם החרוש וגם מחוצה לו בעת ובעונה אחת.
כדי לתקשר ולהעביר מסר, עלינו לפעול בתוך המכנה המשותף, בתוך מוסכמות השפה.
בד בבד, כדי לחדש, לבלוט, להשמיע ולהשפיע, אנחנו מחויבים לפרוץ את המסגרת, לבעוט ולרסק את חומות התלמים החרושים, את גטאות הקונבנציה.
היום אתם יודעים זאת היטב. למדתם מקצוע.
עכשיו נותר רק להחליט מה לעשות אִתו, עם המקצוע.
עשו משהו חשוב בעזרת כל מה שלמדתם כאן. לא רק יעיל, יפה, רווחי, חשוב.
שנו עולם. שאלו את עצמכם באיזה אופן אתם יכולים להפוך את הסביבה, את התרבות, את החיים סביב לטובים יותר.
אתם אלה שיכולים להשפיע. תקשורת חזותית טובה יכולה לפשט מידע, לתווך תוכן, להפוך תהליכים מסובכים ומרתיעים לנוחים לשימוש, מזמינים וקלים להבנה. תקשורת חזותית טובה יכולה לרגש, להעלות חיוך על שפתיה של זו, להוריד דמעה בזווית עינו של אחר, לעודד חשיבה, לשנות דעה.
אנחנו לימדנו אתכם עיצוב, אבל גם ניסינו – במלוא הצניעות המתחייבת – לטעת בכם ערכים. ניסינו להציע לכם להסתכל על העולם סביב ברצינות ולקבל אחריות. לנסות להיות אזרחים טובים יותר. מעצבים טובים יותר. וגם להיות בני אדם.
(הערה מרחבית: אני מאמין שמי שייצרו מתוך המקום, יצליחו מחוץ למקום. אלה מכם שיבינו שאנחנו מחויבים ליצור מתוך המרחב הישראלי – השפות, ההיסטוריה, המסורת, האקלים, התרבות, המנטליות – יכוננו כאן עיצוב חדש, ייחודי ושונה. כזה שיהפוך בנקל למשמעותי ובולט בקנה בין-לאומי.)
ועתה, הדרך פתוחה. זכרו לשמר את התשוקה ליצירה, את ההתלהבות, את החתירה למצוינות ואת הקנאות לאיכות. הישארו תמיד כמהים לעוד. היו נועזים. עשו את מה שלא הגיוני, את מה שלא ילך, את מה שאף אחד עוד לא עשה לפניכם.
זכרו תמיד: אפשר אחרת.
שלכם,
פרופ׳ עדי שטרן
ראש המחלקה